הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' סאמט רז יעוץ בע"מ ואח'

החלטה

(בקשת רשות להתגונן)

התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה בסך 65,852 ₪. לפי הנטען בכתב התביעה חתמה הנתבעת 1 ביום 30.12.05 על מסמכי פתיחת חשבון אצל התובע. הנתבעת 2 חתמה על כתב ערבות מתמדת לפיו היא ערבה כלפי התובע לכל חובות הנתבעת 1 ללא הגבלה בסכום. בגין אשראים שהעניק התובע הצטברה בחשבון יתרת חובה אשר בצירוף ריבית עד ליום הגשת התביעה מהווה את הסכום הנתבע. פניות התובע לנתבעות להסדרת החוב לא נענו עד למועד הגשת התביעה.

הנתבעות הגישו בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהיר הנתבעת 2, ובה נטען כדלקמן: החשבון שימש בין היתר את בעלה לשעבר של הנתבעת 2, מר יוסף סמאט. הנתבעת 1 התאגדה לשם ניהול עסקי הנתבעת 2 כמעצבת עצמאית אולם בפועל היתה בחשבון פעילות מזערית עד שנת 2005. הנתבעת 2 אינה מכחישה כי הסכימה לערוב לחוב בחשבון. התובע ידע כי הרוח החיה בניהול החשבון הוא למעשה בעלה של הנתבעת 2, אשר לא היתה פעילה כלל בניהול החשבון למעט כניסת משכורתה לחשבון. בסמוך לחודש נובמבר 2008, כתוצאה מהסתבכותו הכלכלית של בעלה, בוטלו בבת אחת מסגרות האשראי בחשבון דבר שהביא לפגיעה בפעילותה הנתבעת 2, ובין לבין התגרשו בני הזוג. הנתבעות ניסו להגיע להסדר עם התובע, כאשר ידוע לתובע כי למעשה לא היו הן מודעות לפעילות  מר סמאט בחשבון, ותוך שהתובע נמנע מלהתריע בפניהן על פעילויות חריגות בחשבון. מאוחר יותר הסכים התובע להעמיד לנתבעות הלוואה לכיסוי יתרת החובה אך הנתבעות התנגדו לטיוטת הסכם פשרה ששלח להן התובע בטענה כי אינו משקף את מחדליו ואת העובדה כי קיימים בידיו שיקים אותם ניתן לגבות.

במסגרת החקירה הנגדית אישרה הנתבעת 2 כי חתמה על מסמכים שהרשו לגרוש שלה לפעול בחשבון וכי לה היתה זכות חתימה בחשבון. כן העידה כי יכול להיות שחתמה על מסמכי מסגרת אשראי שהוקצתה לחשבון. היא לא ידעה או לא זכרה אם ייתכן שבעלה לשעבר חתום על פעולות בחשבון. כן אישרה כי בשנים האחרונות היתה משוחחת עם עובדת הסניף בשם נילי כאשר היתה צריכה פנקסי צ'קים, כרטיסי אשראי, אך לא במה שקשור לחריגות.

הנתבעת 2 הודתה כי הרשתה לבעלה לפעול בחשבון, וכי במשך תקופה פעל החשבון ללא חריגות ובתוך המסגרת. מכאן שאין לקבל את טענתה הכוללנית כי הבנק לא דיווח על חריגות בחשבון: אם אין לשיטת הנתבעת חריגות על מה צריך הבנק לדווח לה ?!  לא שוכנעתי כי הנתבעת 2 לא הבינה או לא ידעה מה משמעות מתן רשות לבעלה לפעול בחשבון, וזאת לאחר שחתמה אף על ערבות בלתי מוגבלת לכל חוב שיצטבר בחשבון הנתבעת 1. היה עליה לצפות כי ככל שבעלה יבצע פעולות לא מורשות או חורגות בחשבון, יהיה עליה לעמוד מאחורי ערבותה. אכן, הדין והפסיקה מטילים על הבנקים חובות רבים ונכבדים, אולם אין מדובר במילת קסם שיש בה כדי לשחרר את הלקוח כליל מכל חיוביו כלפי הבנק. במקרה זה שבו הלוקח מודה כי נתן לצד שלישי (בן זוגו ובמסגרת חיים משותפים ותקינים) רשות לפעול בחשבון, אין הוא יכול להשתחרר מאחריותו לחוב שנוצר בחשבון שהוא בעליו או שלו ערב. כשם שנהנתה מן הדבש שבחשבון כך עליה לשאת במחיר העוקץ ביום בו היא נדרשת לפרוע את החוב.

בניגוד לנטען בתצהיר, הנתבעת 2 אף הודתה כי היתה בקשר עם סניף הבנק לצרכיה השונים, וכי חלק מהוצאות החיים השוטפים נעשו מחשבון זה. מכאן שלא שוכנעתי כי לא היתה מעורבת כליל במה שקרה בחשבון. היא גם הודתה כי דפי החשבון הגיעו לכתובת שהיתה כתובת המגורים המשותפת של בני הזוג טרם הקרע ביניהם, אך לדבריה היא לא ראתה את הדפים. איני סבור כי על הבנק חלה חובה לוודא כי הלקוח אכן מעיין בפועל בדפי החשבון, ודי בכך שהוא שולח את דפי החשבון לכתובת אותה מסר הלקוח במעמד פתיחת החשבון.

מעבר לכך התצהיר אינו מפורט דיו בכל הנוגע לטענה בדבר הצ'קים שבחשבון ולחיובי הריבית המופרזים, ואין צורך להכביר מילים על ההלכה כי המבקש רשות להתגונן לפרט כדבעי את פרטי הגנתו ביחס לכל רכיב ורכיב.  ממילא ככל שיגבה הבנק את הצ'קים שהוא מחזיק בהם לא יגבה הוא גביה כפולה אלא כדי כיסוי החוב בחשבון ולא יותר.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בהוצאות בסך 2,000 ₪. בתוך 7 ימים יגיש הבנק פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: